עקרונות העיצוב
תחושת חיבור לקהילה
התודעה האגנית אינה מושפעת רק מהחיבור למרחב הפיזי אלא גם מההקשרים החברתיים במרחב ובתוכם תחושת החיבור לקהילות המקומיות. תחושת הקהילה הוא מושג פסיכולוגי המתאר את הקשר הרגשי של היחיד עם הקהילה והמשמעות שלו בחוויה האנושית. תחושת הקהילה מורכבת מארבעה אלמנטים המשתלבים זה בזה ויחד מבדילים את הקהילה מקבוצות אחרות אליהן האדם משתייך.
ממה מורכבת תחושת החיבור לקהילה?
- יכולת השפעה
יכולת ההשפעה ההדדית של הקבוצה על החברים בה ולהפך. הכרה בכך שלפעולות היחיד יש השפעה על הקבוצה ושהן לוקחות חלק בעיצוב אופי ומבנה הקבוצה. ברוב הקבוצות השפעה בכיוון אחד גוררת השפעה משמעותית גם בכיוון השני.
2. תחושת שייכות
תחושת השייכות של החברים לקבוצה מושפעת מחמישה אלמנטים:
- גבולות – המגדירים מי שייך לקבוצה ועל דרך השלילה גם מי לא.
- בטחון – המתקבל מתוך אמון במבנה הקהילתי ומאפשר אינטימיות שלא מתקיימת מחוץ לגבולות הקבוצה.
- שייכות והזדהות – תחושת קבלה והכרה הדדית של הקבוצה ביחיד ולהפך. ההשתייכות לקבוצה מהווה חלק מזהותו של היחיד והשתתפותו של הפרט היא חלק מיצירת הזהות הקבוצתית.
- השקעה – השקעה של הפרט בפעולות המחזקות את מקומו בקבוצה ושל הקבוצה בפעילות משותפת המשפיעטת על המרחב.
- שפה משותפת – מערכת סמלים ומשמעויות המובנת ומקובלת על-ידי חברי הקהילה. השפה המשותפת משמשת לתקשורת בין חברי הקבוצה ומייחדת את החברים בה. במקרים מסוימים נדרשת חשיפה של השפה המשותפת ושל המשמעויות הייחודיות שלה עבור הקהילה.
3. חיזוק והעצמה
היכולת של הקהילה לתת מענה לצרכיו של הפרט. קבוצות שונות מסוגלות לתת מענה לצרכים מגוונים מאד, כל אחת בדרכיה ובהתאם לצרכים והערכים של החברים בה. חיזוק משמעותי ונפוץ הוא הגאווה בהשתייכות לקבוצה.
4. חיבור רגשי
החיבור הרגשי לקבוצה מבוסס על הזדהות החברים עם נרטיבים משותפים. אלו יכלים להיות היסטוריים, תורבותיים ו/או לשקף חזון ומטרות משותפות של הקבוצה. החיבור הרגשי מתחזק דרך אינטראקציות חיוביות בין חברי הקבוצה.
כלים עיצוביים לחיזוק תחושת הקהילה
פיתוח מרחבים התומכים ומאפשרים חיבור בין קהילות
פיתוח ועיצוב המרחב יכול לעודד מפגש וחיבור בין קהילות שונות על ידי יצירת מרחבים המזמנים אינטראקציות כגון פעילות משותפת, משחק או למידה. לדוגמא: מרחבי משחק ולימוד הבנויים על שיתוף פעולה מייצרים פתח לאינטראקציה עם מבקרים נוספים במרחב שבנסיבות אחרות היו נשארים זרים. אלמנטים במרחב יכולים גם לשקף חיבורים בין קהילות שונות כמו הפסיפס המשותף של כאביה ואלון הגליל.
2. חיזוק יכולת ההשפעה של קהילת המבקרים בנחל
הנגשה של פעילויות חיוביות במרחב והזמנה להשתתף בהן. תקשור האופן שבו פעולות היחיד משפיעות על שאר המשתמשים במרחב. הדגשה של פעילויות חיוביות והזמנה להשתתף בהן לעומת הוראות איסור.
לדוגמא פרויקט ״מהפך״ מזמין את כל המבקרים להשתתף בניקיון הנחל וסביבתו ובכך להשפיע לטובה על הסביבה והחוויה של שאר חברי הקהילה.
3. שילוב אלמנטים מהשפה המשותפת של קהילות שונות במרחב
שימוש באלמנטים מהשפה המשותפת של קהילות שונות במרחב לצורך תקשורת איתם ושכלול השפה בהתאם לצרכי הקהילה יעצים את חברי הקהילה ויתרום לתחושת השייכות והזהות שלהם.
לדוגמא: קהילת העוסקים בפעילות גופנית בנחל היא קהילת-על המאחדת משתתפים מכל המגזרים והקהילות ומתקיימת בתוכה חלוקה לסגנונות ורמות פעילות. חברי הקהילה מזהים עצמם בנחל לפי הפעילות עצמה וכן אביזרי לבוש יעודיים. סמל של רוכב חובש קסדה מלאה עם מגן סנטר יסמן עבור רוכבי אופניים מסלולי אנדורו או דאון-היל וייתר הצבת שלט בשפות שונות.
4. פיתוח מרחב מכיל והכרה בחסמים להשתתפות, השתייכות והזדהות
פתרון חסמים שאינם קשורים ברמת ההשקעה של המשתתפים ומונעים מהם הזדמנות להצטרף לקהילה ברמת המפגש והפעילות המשותפת וכן ברמת ההשתייכות וההזדהות.
לדוגמא: הנגשת המרחב לבעלי-מוגבלויות מכירה בצורך שלהם להנות ממנו כשווים ומאפשרת להם להצטרף לקהילת המבקרים בנחל.
5. יצירת מרחבים המאפשרים חשיפה וחיבור אינטימי לצד בטחון רגשי
לכל אחד ואחת צרכים שונים ותנאים שונים המקנים עבורם בטחון. מתוך עבודה עם הקהילה ניתן ללמוד על צרכים של קבוצות ספציפיות ולייצר מרחבים בטוחים עבורן.
לדוגמא: פינות משחק לצד הנחל הנצפות באופן מלא מפינת ישיבה סמוכה יאפשרו משחק חופשי של ילדים וחקירה של סביבת הנחל עם תחושת מוגנות שמספקת השגחת ההורים.
6. חגיגה סמלית של התרבות המקומית במרחב הציבורי
חלוקת כבוד לקהילה וחבריה באמצעות שילוב סמלים וסממנים של התרבות המקומית במרחב הציבורי
לדוגמא: משחק חוויתי המזמין את המבקרים ׳לאסוף חותמות׳ באמצעות הטבעות של תבליטים שונים המייצגים סיפורים של הקהילות המקומיות.
7. מיפוי הצרכים של חברי הקהילה והתאמת עיצוב המרחב לצרכיהם
בתהליך עבודה משותף עם הקהילה ניתן למפות צרכים מרחביים של קבוצות שונות ולהתייחס אליהם בעיצוב המרחב. אלו יכולים להתייחס לשימושים מרחביים קבועים כמו כיתת חוץ או שימושים עראיים כמו מקום התכנסות עבור אירועי שיא.
לדוגמא: ניתן לתכנן אזורים לאורך הנחל המשמשים לטקסים רוחניים או דתיים של קהילה מסוימת לפי צרכיה (מנהג ה"תשליך" למשל).
8. הנכחה של הקשר ההיסטורי והרוחני בין הקהילות והנחל
חיזוק הנרטיב המשותף של חברי קהילות שונות על ידי הנכחה שלו בעיצוב ותכנון המרחב.
לדוגמא: המעיין הנטוש לצד ראס-עלי שוקם על-ידי ילדי הכפר לאחר שלמדו על החשיבות שלו כמקור המים לכפר עד לשנות ה-70. בעצם המעשה הזדהו הילדים עם חשיבות הסיפור של הקהילה וקשרו את עצמם כחלק ההמשך של אותו סיפור.