אחת המטרות של הפרויקט לשיקום נחל ציפורי היא לייצר "תודעה אגנית" – תחושת חיבור ואחריות משותפת של תושבי המרחב הנשענת על תפיסה של האגן כיחידה מרחבית רציפה והמשכית. זאת, מתוך גישת השיקום של הפרויקט המכירה בחשיבות האגן כולו לשיקום המרחב ובצורך לרתום את הקהילות המקומיות למען הצלחת הפרויקט.

התודעה האגנית מושפעת, בין השאר, מהעיצוב הפיזי של המרחב ומהאינטראקציות השונות שהוא מזמן למבקרים בו: מפגש בין אנשים וקהילות שונות, מפגש עם הטבע והמרחב הגאופיזי והיכרות עם הערכים והמסרים של הפרויקט, המתווכים דרך עיצוב המרחב והאלמנטים השונים בתוכו.

פרק זה מגדיר שלושה מרכיבים היוצרים יחד את התודעה האגנית ומציע כלים עיצוביים לצורך השפעה עליהם: 

חיבור למקום, חיבור לקהילה וחיבור לטבע.